DIVINE AUTHORITY AND MASS VIOLENCE:

HOLY WAR IN JUDAISM AND ISLAM

Reuven Firestone

Hebrew Union College, Los Angeles

TEXTS

Some Biblical Holy War Texts

Deut.7:1ff:

When Adonai your God brings you to the land that you are about to enter and possess, and He dislodges many nations before you -- Hittites, Girgashites, Amorites...seven nations much larger than you -- and Adonay your God delivers them to you and you defeat them, you must doom them to total destruction; grant them no terms and show then no mercy. You shall not intermarry with them... (!)."

ספר דברים, פרק א.

א כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָשַׁל גּוֹיִם-רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי שִׁבְעָה גוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ: ב וּנְתָנָם יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם לֹא-תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם: ג וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם

Numbers 33:50-53

In the steppes of Moav, at the Jordan near Jericho, Adonay spoke to Moses, saying: Speak to the Israelite people and say to them: When you cross the Jordan into the land of Canaan, you shall dispossess all the inhabitants of the land. You are to destroy all their figured objects, all their molten images you are to destroy, all their high-places you are to annihilate, that you shall take possession of the land and settle in it, for to you I have given the land to possess it.

ספר במדבר, פרק לג.

נ וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל-מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל-יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר: נא דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן אֶל-אֶרֶץ כְּנָעַן: נב וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת-כָּל-ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל-מַשְכִּיֹּתָם וְאֵת כָּל-צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל-בָּמוֹתָם תַּשְׁמִידוּ: נג וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ:

Deuteronomy Chapter 20:

¹When you take the field against your enemies, and see horses and chariots -- forces larger than yours -- have no fear of them, for Adonay your God, who brought you from the land of Egypt, is with you. ²Before you join battle, the priest shall come forward and address the troops. ³He shall say to them, "Hear, O Israel! You are about to join battle with your enemy. Let not your courage falter. Do not be in fear, or in panic, or in dread of them. ⁴For it is Adonay your God who marches with you to do battle for you against your enemy, to bring you victory."

⁵Then the officials shall address the troops, as follows: "Is there anyone who has built a new house but has not dedicated it? Let him go back to his home, lest he die in battle and another dedicate it. ⁶Is there anyone who has planted a vineyard but has never harvested it? Let him go back to his home, let he die in battle and another harvest it. ⁷Is there anyone who has paid the bride-price for a wife, but who has not yet married her? Let him go back to his home, lest he die in battle and another marry her." ⁸The officials shall go on addressing the troops and say, " Is there anyone afraid and disheartened? Let him go back to his home, lest the courage of his comrades flag like his." ⁹When the officials have finished addressing the troops, army commanders shall assume command.

¹⁰When you approach a town to attack it, you shall offer it terms of peace. ¹¹If it responds peaceably and lets you in, all the people present there shall serve you at forced labor. ¹²If it does not surrender to you, but would join battle with you, you shall lay siege to it; ¹³and when Adonay your God delivers it into your hand, you shall put all its males to the sword. ¹⁴You may, however, take as your booty the women, the children, the livestock, and everything in the town -- all its spoil -- and enjoy the spoil of your enemy, which Adonay your God gives you.

¹⁵Thus you shall deal with all towns that lie very far from you, towns that do not belong to nations hereabout. ¹⁶In the towns of the latter peoples, however, which Adonay your God is giving you as a heritage, you shall not let a soul remain alive. ¹⁷No, you must proscribe them -- the Hittites and the Amorites, the Canaanites and the Perizzites, the Hivites and the Jebusites -- as Adonay your God has commanded you, ¹⁸lest they lead you into doing all the abhorrent things that they have done for their gods and you stand guilty before Adonay your God.

ספר דברים פרק כ

א כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל-אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי-יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: ב וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם אֶל-הַמִּלְחָמָה וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן וְדִבֶּר אֶל-הָעָם: ג וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל-אֹיְבֵיכֶם אַל-יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל-תִּירְאוּ וְאַל-תַּחְפְּזוּ וְאַל-תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם: ד כִּי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם-אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם: ה וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל-הָעָם לֵאמֹר מִי-הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת-חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן-יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ: ו וּמִי-הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן-יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ: ז וּמִי-הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשֹ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן-יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָּה: ח וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל-הָעָם וְאָמְרוּ מִי-הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת-לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ: ט וְהָיָה כְּכַלֹּת הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל-הָעָם וּפָקְדוּ שָרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם: ס

י כִּי-תִקְרַב אֶל-עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם: יא וְהָיָה אִם-שָׁלוֹם תַּעַנְךָ וּפָתְחָה לָךְ וְהָיָה כָּל-הָעָם הַנִּמְצָא-בָהּ יִהְיוּ לְךָ לָמַס וַעֲבָדוּךָ: יב וְאִם-לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ וְעָשְתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה וְצַרְתָּ עָלֶיהָ: יג וּנְתָנָהּ יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְהִכִּיתָ אֶת-כָּל-זְכוּרָהּ לְפִי-חָרֶב: יד רַק הַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַבְּהֵמָה וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה בָעִיר כָּל-שְׁלָלָהּ תָּבֹז לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת-שְׁלַל אֹיְבֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לָךְ: טו כֵּן תַּעֲשֶה לְכָל-הֶעָרִים הָרְחֹקֹת מִמְּךָ מְאֹד אֲשֶׁר לֹא-מֵעָרֵי הַגּוֹיִם-הָאֵלֶּה הֵנָּה: טז רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לֹא תְחַיֶּה כָּל-נְשָׁמָה: יז כִּי-הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ: יח לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא-יְלַמְּדוּ אֶתְכֶם לַעֲשֹוֹת כְּכֹל תּוֹעֲבֹתָם אֲשֶׁר עָשֹוּ לֵאלֹהֵיהֶם וַחֲטָאתֶם לַיהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם:

Some Jewish Holy War Texts

Mishnah Sota 8:7.

To what does all the above refer? To discretionary wars, but everyone must go out [to fight] in commanded wars, even a bridegroom from his chamber and a bride from her wedding canopy. Rabbi Yehudah said: To what does all the above refer? To commanded wars, but everyone must go out in a required war, even a bridegroom from his chamber and a bride from her wedding canopy.

משנה מסכת סוטה פרק ח משנה ז

במה דברים אמורים? במלחמת הרשות, אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין, אפילו (יואל ב') חתן מחדרו וכלה מחופתה. אמר רבי יהודה במה דברים אמורים? במלחמת מצוה, אבל במלחמת חובה הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.

Gemara Sota 44b

To what does all the above refer? to discretionary wars….

Raba said: The wars of Joshua to conquer [Canaan] were considered required according to everybody. The wars of the House of David territorial expansion were considered discretionary according to everybody. Where they differ is with regard to [preemptive wars] against idolaters so that they would not march against them. One calls these commanded, while the other calls them discretionary.

בד"א - במלחמות הרשות כו'.

אמר רבא: מלחמות יהושע לכבש - דברי הכל חובה.

מלחמות בית דוד לרווחה - דברי הכל רשות.

כי פליגי - למעוטי עובדי כוכבים דלא ליתי עלייהו, מר קרי לה מצוה, ומר קרי רשות.

Ketubot 110b-111a

Rabbi Zeira wished to go up to the Land of Israel and tried to avoid Rav Yehudah, for Ravi Yehudah said: Anyone who goes up from Babylonia to the Land of Israel is transgressing a positive commandment, as it says (Jeremiah 27:22): They shall be brought to Babylon and there they shall remain until I take note of them – declares the Lord of Hosts. Rabbi Zeira [was of the opinion that] this [verse] refers to the equipment used in the Temple [service and not to the Jews themselves]. Rav Yehudah [responded]: But it is written in another place (Song 2:7): I make you swear, o daughters of Jerusalem, by the gazelles or by hinds of the field: do not wake or rouse love until it is wished. Rabbi Zeira [would respond]: This [verse teaches only] that Israel should not go up [to the Land of Israel] in a wall. Rav Yehudah: There is another “I make you swear.” Rabbi Zeira: That one needs to be explained according to the view of Rabbi Yose in the name of Rabbi Hanina who said: Why are there these three vows [in the Song of Songs]? One [teaches] that Israel should not go up [to the Land of Israel] in a wall, in one the Holy One made Israel swear that they would not rebel against the nations of the world, and in one the Holy One made the nations of the world swear that they would not subjugate Israel too harshly. Rav Yehudah: Do not wake or rouse love is written.[1] Rabbi Zeira: This must be explained according to Rabbi Levi who said: Why are there these six vows? Three we just mentioned, and [three] others: That they shall not reveal the End, that they not postpone the End, and that they not reveal the secret to the Gentiles. [It is written] by the gazelles or by hinds of the field. Rabbi Elazar said [with regard to this phrase that God intended the following]: The Holy One said: If you carry out the vow, good. But if not, I will permit your flesh [to be consumed] like [that of] gazelles or hinds of the field.

כתובות קי:

ר' זירא הוה קמשתמיט מיניה דרב יהודה, דבעא למיסק לארץ ישראל, דאמר רב יהודה: כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה, שנאמר:

כתובות דף קיא.א

(ירמיהו כ"ז) בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאם ה'. ורבי זירא? ההוא בכלי שרת כתיב. ורב יהודה? כתיב קרא אחרינא:

(שיר השירים ב') השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה וגו'. ורבי זירא? ההוא שלא יעלו ישראל בחומה. ורב יהודה? השבעתי אחרינא כתיב.

ורבי זירא? ההוא מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא, דאמר: ג' שבועות הללו למה? אחת, שלא יעלו ישראל בחומהֹ ואחת, שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולםֹ ואחת, שהשביע הקדוש ברוך הוא את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי.

ורב יהודה? (שיר השירים ב') אם תעירו ואם תעוררו כתיב. ורבי זירא? מיבעי ליה לכדרבי לוי, דאמר: שש שבועות הללו למה?

תלתא הני דאמרן, אינך שלא יגלו את הקץ, ושלא ירחקו את הקץ, ושלא יגלו הסוד לעובדי כוכבים.

(שיר השירים ב') בצבאות או באילות השדה אמר רבי אלעזר, אמר להם הקב"ה לישראל: אם אתם מקיימין את השבועה מוטב, ואם לאו אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה.

Maimonides, Mishneh Torah: "Laws of Kings and their Wars," Chapter 5

A. The king may only initiate the commanded war. What is the commanded war? This is war against the seven [Canaanite] nations, war against Amalek, and [fighting to] aid Israel under attack. Secondary to this, he may war discretionary war, which is war against any other nation in order to expand the borders of Israel and to increase his greatness and honor.

רמב"ם הלכות מלכים ומלחמותיהם

פרק ה

א. אין המלך נלחם תחלה אלא מלחמת מצוה. ואי זו היא מלחמת מצוה? זו מלחמת שבעה עממים, ומלחמת עמלק, ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם. ואחר כך נלחם במלחמת הרשות והיא המלחמה שנלחם עם שאר העמים כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו.

Maimonides' (d.1204) Positive Commandment 187

By this injunction we are commanded to exterminate the Seven Nations that inhabited the land of Canaan, because they constituted the root and very foundation of idolatry. This injunction is contained in His words (exalted be He), (Deut.20:17): "You must utterly destroy them" (כִּי-הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם). It is explained in many texts that the object was to safeguard us from imitating their apostasy. There are many passages in Scripture which strongly urge and exhort us to exterminate them, and war against them is a commanded war. One might think that this Commandment is not binding for all time, seeing that the seven nations have long ceased to exist; but that opinion will be entertained only by one who has not grasped the distinction between Commandments which are binding for all time and those which are not....Although they have disappeared, it does not follow that the Commandment to exterminate them is not binding for all time....No special condition of time or place is attached to this Commandment.... On the contrary, it applies to those on whom it is imposed, and they must fulfill it so long as [any of those against whom it is directed] exists.

ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה קפז

והמצוה הקפ"ז היא שצונו להרוג שבעה עממין ולאבדם. שהם היו שורש עבודה זרה ויסודה הראשון. והוא אמרו יתעלה (שופטי' כ יז) החרם תחרימם. ובאר לנו בהרבה כתובים שסבת זה כדי שלא נלמד מכפירתם.

והנה באו כתובים רבים לזרז על הריגתם ולחזק בזה. ומלחמתם מלחמת מצוה. ואולי יחשוב חושב כי זו מצוה שאינה נוהגת לדורות אחר ששבע' עממין כבר אבדו. וזה אמנם יחשוב אותו מי שלא הבין עניין נוהג לדורות ואינו נוהג לדורות....

ולא בעבור שנכרתו תהיה המצוה שנצטוינו בה להרגם אינה נוהגת לדורות...

מפני שאלה המצות אינן נקשרות בזמן ולא במקום מיוחד...

אלא היא קשורה במי שמצוים עליו וכל עוד יהיה בנמצא מקיימים בו אותו הציווי.

Nahmanides (d.1270) on Maimonides' Book of Commandments (positive #4).

We have been commanded to take possession of the Land which God gave to our ancestors Abraham, Isaac and Jacob, and we are not allowed to leave it in the hand of any other nation or to allow it to become desolate. This is understood [in the text] (Num.33:53): "you shall take possession of the land and settle in it, for to you I have given the land to possess it."....

The proof of it being a commandment given by God [can be found in] the case of the spies [when Moses said to them] (Deut.1:21): "Go up, take possession, as Adonay, the God of your ancestors promised you. Fear not and do not be dismayed." And it is further said (Deut.9:23): "And when Adonay sent you on from Kadesh-Barnea, saying 'Go up and occupy the land that I am giving you...", when they were not willing to go up, the text observes (ibid): "You flouted the command of Adonay your God...and did not obey."

This shows that it is a commandment and not simply a declaration or promise, and this is what our sages call holy war (milhemet mitzvah). Thus is it written in Sotah 44b: "Everyone agrees that the wars of Joshua for conquest are obligatory, and everyone agrees that the wars of David for expansion are voluntary."

But don't be confused and think that this commandment is [only] that which pertains to the seven [Canaanite] nations which were to be destroyed, as it is written (Deut.20:17): "Destroy them totally." This is not the case, for we were commanded to destroy those peoples in war or to make peace with them according to certain known conditions. But the land itself was not to be left in their possession or in the possession of any other nation throughout the generations....

It is therefore a positive commandment for all generations obligating every individual, even during the period of exile as is evident from many passages from the Talmud....and [the sages] said: "Settling the land of Israel is equal to all of the commandments"

השגות הרמב"ן לספר המצוות שכחת העשין ד"ה מצוה רביעית

שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתברך ויתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתינו מן האומות או לשממה. והוא אמרו להם (במדבר לג, נג) והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה והתנחלתם את הארץ....

והראיה שזו מצוה אמרו ית' בענין המרגלים (דברים א, כא) עלה רש כאשר דבר י"י אלהיך לך אל תירא ואל תחת. ואמר עוד (שם ט, כג) ובשלוח י"י אתכם מקדש ברנע לאמר עלו ורשו את הארץ אשר נתתי לכם וכאשר לא אבו לעלות, במאמר הזה כתוב ותמרו את פי י"י אלהיכם ולא האמנתם לו ולא שמעתם בקולו.

הוראה שהיתה מצוה לא יעוד והבטחה. וזו היא שהחכמים קורין אותה מלחמת מצוה. וכך אמרו בגמר סוטה, אמר רב יהודה מלחמת יהושע לכבש דברי הכל חובה, מלחמת דוד להרווחה דברי הכלרשות. ולשון ספרי (שופטי' יז יד) וירשתה וישבת בה בזכות שתירש תשב.

ואל תשתבשו תאמר כי המצוה הזאת היא המצוה במלחמת שבע' עממים שנצטוו לאבדם שנ' (דברים כ, יז) החרם תחרימם. אין הדבר כן. שאנו נצטוינו להרוג האומות ההם בהלחמם עמנו ואם רצו להשלים נשלים עמהם ונעזבם בתנאים ידועים, אבל הארץ לא נניח אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות....

אם כן היא מצות עשה לדורות מתחייב כל יחיד ממנו ואפילו בזמן גלות כידוע בתלמוד במקומות הרבה. ולשון ספרי... אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה.

SOME ISLAMIC HOLY WAR TEXTS

Qur'an 24:54-55

Say: Obey God and obey the Prophet. If you obey him, you will be rightly guided. It is only for the Prophet to deliver the clear (message). God has promised those who believe and do righteous deeds that He will surely make you the inheritors of the earth, just as He granted it to those before you. He will surely establish the religion of those whom He has chosen. He will give them peace in exchange for fear…

سورة النور

قُلْ أَطِيعُوا اللَّهَ وَأَطِيعُوا الرَّسُولَ فَإِن تَوَلَّوا فَإِنَّمَا عَلَيْهِ مَا حُمِّلَ وَعَلَيْكُم مَّا حُمِّلْتُمْ وَإِن تُطِيعُوهُ تَهْتَدُوا وَمَا عَلَى الرَّسُولِ إِلَّا الْبَلَاغُ الْمُبِينُ [54] وَعَدَ اللَّهُ الَّذِينَ آمَنُوا مِنكُمْ وَعَمِلُوا الصَّالِحَاتِ لَيَسْتَخْلِفَنَّهُم فِي الْأَرْضِ كَمَا اسْتَخْلَفَ الَّذِينَ مِن قَبْلِهِمْ وَلَيُمَكِّنَنَّ لَهُمْ دِينَهُمُ الَّذِي ارْتَضَى لَهُمْ وَلَيُبَدِّلَنَّهُم مِّن بَعْدِ خَوْفِهِمْ أَمْنًا... [55]

Qur'an s´ra 2

²¹⁶Making war is commanded of you even if it is hated by you. You may hate something that is good for you, and you may love something that is bad for you. You do not know, but God knows! ²¹⁷Making war [during a sacred period when warring had previously been forbidden] is a great [transgression], but turning people away from the path of God and denying Him is yet worse in the sight of God. Fitna is worse than killing. They will not stop fighting you until they turn you away from your religion, if they can...

سورة البقرة

كُتِبَ عَلَيْكُمُ الْقِتَالُ وَهُوَ كُرْهٌ لَّكُمْ وَعَسَى أَن تَكْرَهُواْ شَيْئًا وَهُوَ خَيْرٌ لَّكُمْ وَعَسَى أَن تُحِبُّواْ شَيْئًا وَهُوَ شَرٌّ لَّكُمْ وَاللّهُ يَعْلَمُ وَأَنتُمْ لاَ تَعْلَمُونَ [216] يَسْأَلُونَكَ عَنِ الشَّهْرِ الْحَرَامِ